#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריא. תנן ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול. האי אלמנה היכי דמי? 	"לעולא בקידושי יעוד ואליבא דר' יוסי ברבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו. לשמואל כתבו התוס' (ד""ה אלא) דלא מיירי בשדכו דחשיב נמי אישות דאב ואין מוכרה לשפחות אחר אישות אלא מיירי בלא שידכו וקרי לה אלמנה משום דבעי מיאון. [ולעיל יט,א איתא דלרב נחמן בר יצחק דאמר אפילו לרבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לקידושין ניתנו מוקי לה כרבי אליעזר דאמר שהאב יכול למוכרה לשפחות אחר אישות]."	קידושין מה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריב. קידשה שלא לדעת אביה ומת ועשה בה אחיו מאמר. מה היא צריכה ומדוע? 	"צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושי שני. צריכה חליצה שמא נתרצה האב בקידושי ראשון. צריכה מיאון שמא לא נתרצה האב לא בקידושי ראשון ולא בקידושי שני ויאמרו אין קידושין תופסים באחותה. כתב רש""י ששמא לא נתרצה בקידושי ראשון כדי נסבה שגם אם התרצה בקידושי ראשון צריכה מיאון דקידושין תופסים באחות חלוצה. והתוס' (ד""ה צריכה) כתבו דאפילו נתרצה לראשון ולשני צריכה מיאון דמאמר ביבמה אינו דאורייתא וקידושין תופסים באחותה."	קידושין מה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריג. מאיזו משנה מדויק שאחות גרושה דאורייתא ואחות חלוצה מדרבנן? 	מהמשנה ביבמות החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת, המגרש אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה.	קידושין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריד. קידשה שלא לדעת אביה ומת ולא עשה בה אחיו מאמר. מדוע לא הצריכו מיאון שמא יאמרו אין קידושין תופסים באחותה או בה לאביו? 	"לא הצריכו מיאון שמא יאמרו אין קידושין תופסים באחותה שהכל יודעים שאחות חלוצה דרבנן וקידושין תופסים באחותה. כתבו התוס' (ד""ה הכל) שלא חששו שמא יאמרו אין קידושין תופסים בה לאביו דמילתא דלא שכיחא היא שיקדשנה האב מאחר שהיה לה שום עסק עם בנו, שאין אדם רגיל אצל כלתו להיות לבו עליה לקדשה אפילו היתה מותרת לו כי האי דלא נתרצה לא לזה ולא לזה לפי שכלתו אסורה לו לעולם ואפילו לאחר מיתת בנו <sup>פד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פד.  והר""ן  (יט,א מדפי הרי""ף)  כתב דלא שכיח דמקדש לה אב דמבזז בזיז מינה.</span>"	קידושין מה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רטו. במעשה באחד שהלך לארץ רחוקה ולו בת קטנה ונתקדשה הבת, מדוע אסר ה""ר מנחם לקיימה ומדוע ר""ת התיר? "	"ה""ר מנחם אסר דחיישינן שמא יקדשנה אביה לאיש אחר במקום שהוא ונמצא בא זה עליה באיסור אשת איש. ור""ת התיר דמבואר במס' גיטין דשמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן. וה""ה הכא לא חיישינן שמא קידש וא""כ היא מותרת לעולם דכל שעה ושעה יש לנו לומר דעדיין לא קידש."	קידושין תוס' מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רטז. במעשה שהאשה כפתה את בעלה עד שהסכים לתת את בתם לקרובה ובא קרובו וקידשה כשעשו סעודה לחיבת חיתון. מה פסקו אביי ורבא ומדוע ומה הנפק""מ בינהם? "	"אביי ורבא פסקו שאין הקידושין חלים כיון שלא נתרצה אביה בהם. אביי אמר מטעם שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, ואין לחשוש שהאב חזר מדיבורו. רבא אמר מטעם שחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. ונפק""מ ביניהם<br>כשלא טרח האב לעשות סעודה, לאביי מכיון שהודה לה שוב לא יחזור בו."	קידושין מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריז. נתקדשה לכהן לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת 1) האם אוכלת בתרומה ומדוע 2) כמי ההלכה ומדוע 3) אם מתה האם בעלה יורשה ומדוע 4) האם אוכלת בתרומה אם נתקדשה לדעת אביה ונישאת שלא לדעת אביה ואביה כאן? 	"1) רב אמר אוכלת עד שיבא אביה וימחה ופרש""י דאע""פ שלא היתה חופה זו לדעת האב ואמרו רבנן אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה, זו הואיל וקידושיה לדעתו היו חופה נמי ניחא ליה עד שנשמע שיבוא וימחה. רב אסי אמר אינה אוכלת שמא יבוא אביה וימחה ונמצאת זרה אוכלת בתרומה למפרע. ופירשו התוס' (ד""ה ונמצאת) דזרה דנקט לא קאמר שתהא זרה דאורייתא שהרי מן התורה ארוסה אוכלת בתרומה אלא זרה דרבנן קאמר.<br>2) הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי. כתבו התוס' (ד""ה הוה) נראה דהלכה כרב אסי דהא הדר ביה רב אך ר""ת פסק הילכתא כרב שהרי רב אסי היה תלמידו, ואע""ג דחש לה רב להא דרב אסי מש""ה לא חזר בו אלא חומרא בעלמא שהחמיר על עצמו.<br>3) לכו""ע אם מתה אינו יורשה דבעינן שארו וכיון שאנו מסתפקים אם נתרצה האב בחופה אוקי ממונא בחזקת מריה <sup>פה</sup>.<br>4) לרב הונא אינה אוכלת ואפילו לרב ולרב ירמיה בר אבא אוכלת ואפילו לרב אסי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פה.  וברשב""א  (מה,א ד""ה אמר רבינא)  הביא ירושלמי שדעת ר' מונא כרב ומתה בעלה יורשה וחולק על הבבלי, דהתם עבדי לה כבריא ממש שנתרצה בנישואיה כיון שנתרצה בקידושיה, ובגמרא דילן עבדי לה כברי ולא ברי ממש, ושתיקתו או מחאתו מוכחת עליו.</span>"	קידושין מה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריח. נתקדשה לכהן שלא לדעת אביה וניסת שלא לדעת אביה ואביה כאן האם אוכלת בתרומה ומדוע? 	"רב ירמיה בר אבא אמר שאינה אוכלת שחוששים שלא נתרצה והאי דשתיק משום דמירתח רתח. רב הונא אמר שאוכלת וביאר רבא טעמו הואיל ונעשה בה מעשה יתומה בחיי האב.<br>ופרש""י בחייו קידשה והשיאה עצמה שלא לדעתו כאילו היא יתומה והוא ראה ושתק או הפקיר זכות שיש לו בה או שתיקתו הודאה."	קידושין מה: - מו.		
